ברוכים הבאים לקבוצת פרידמן :האתר נבנה בשבילכם ולהנאתכם אנא לחצו על הקישורים ועל הקטגוריה הדרושה .מבצע החודש 30% הנחה 60 תשלומים מימון לכל פרויקט .חינם טיפול משפטי בסרבני תשלום

לחץ כאן להבין מהי תמ"א 38 ואיך ניתן לחזק את הבניין מיידית!

מזעור והקטנת סכנת התמוטטות ו/או נזקים לבניינים על-עמודים
(צמודי-קרקע או רבי-קומות) בעת רעידת אדמה.

 

כבר אמר מי שאמר: "לא רעידת האדמה הורגת אלא הבניינים".


בעקבות רעידת האדמה האחרונה (5.1 בסולם ריכטר) – גברה המודעות לסכנות הכרוכות ברעידות אדמה, בפרט לבניינים אשר לא נבנו בהתאם לתקנים המחייבים, זאת לנוכח האסונות הכבדים הפוקדים מדינות סמוכות, מדי מספר חודשים.
האמור נכון, במיוחד, לגבי בניינים הבנויים על קומות-עמודים, בין אם צמודי-קרקע ובין אם, ובעיקר, רבי-קומות – בניינים שמספרם, בארץ, נאמד במאות-אלפים.
קומת העמודים הינה "החוליה החלשה" בבניין, בכל הקשור לרעידות אדמה שכן, היא תוכננה לשאת עומסים אנכיים בעיקר ("משקל" הבניין) ולא כוחות אופקיים שהם הכוחות ההרסניים של רעידות האדמה.
הפתרון הפשוט, לכאורה, הוא איטום קומת העמודים של הבניין, כולה או חלקה, בקירות בטון ו/או חיזוק היסודות, אולם פתרונות אלה יקרים ומסורבלים (מצריכים חפירה, יציקת יסודות, קורות-יסוד וכיו"ב), פוגעים בחזות הבניין ומצריכים, בד"כ, היתרי-בנייה שברוב המקרים לא יינתנו, שכן מדובר ב"סגירת קומת-עמודים" תוך הגדלת אחוזי-הבנייה אשר, במרביתם המכריע של הבניינים, כבר נוצלו, אם לא מעבר לכך.
לנוכח האמור לעיל פותח פתרון הנדסי/אדריכלי המחזק את הבניין ומאפשר התאמה ייחודית לכל בניין ובניין, שלרוב אינו מצריך היתר-בנייה ולא רק שאינו פוגע בחזות הבניין אלא מוסיף לו אלמנט עיצובי/פיסולי המשפר את החזות הידועה והמכוערת של קומת העמודים.
החיזוק המוצע מגדיל את עמידות הבניין בפני רעידות אדמה כך שאם נשווה בניין מחוזק מול בניין זהה, בלתי מחוזק, הרי שהבניין המחוזק יינזק פחות באותה רעידת אדמה או שיעמוד ברעידת אדמה חמורה יותר מול זה הלא מחוזק.
השירות הניתן לחיזוק בניין בפני רעידות אדמה כולל בדיקה ותכנון, אדריכלי והנדסי, הכנת מפרט-טכני והצעת-מחיר, ביצוע, פיקוח על הביצוע, אישור בכתב לגמר הביצוע וכתב-אחריות לחמש שנים.

לחץ כאן להבין מהי תמ"א 38 ואיך ניתן לחזק את הבניין מיידית!

ישראל אינה ערוכה לרעידת אדמה – כך טוען ד"ר ניקולאי גלוק מומחה לרעידות אדמה ומרצה במחלקה להנדסת בנין במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון

ישראל אינה ערוכה לרעידת אדמה – כך טוען ד"ר ניקולאי גלוק מומחה לרעידות אדמה ומרצה במחלקה להנדסת בנין במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון

לדברי ד"ר ניקולאי גלוק, מומחה לרעידות אדמה במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון אשר ביצע את עבודת הדוקטורט שלו בנושא: "בקרת מבנים נגד רעידות אדמה", ישנה שאננות בארץ בקרב הרשויות בנושא עמידות המבנים לרעידות אדמה. היות שכך המצב, ממליץ ד"ר גלוק לתושבים עצמם להיות ערניים לכך ולפנות לרשויות על מנת לבצע שיקום למבנים. המבנים בישראל שנבנו לפני פרסום ויישום התקן ת''י 413 שהם בעצם רוב המבנים בארץ אינם ערוכים לרעידות אדמה ויש מקום לעשות שיקום למבנים האלה. הדבר מומלץ בעיקר באזורים המצויים באזור השבר הסורי אפריקאי: באזור אילת, הבקעה ואזורי יישובי ים המלח, בית שאן, טבריה, קרית שמונה, צפת ועוד. אזורי סיכון נוספים הם באזור שבר הכרמל: חיפה ויגור.  

 

ובאשר לדרכי שיקום, קבוצות של מדענים וביניהם חוקרים במכללה האקדמית סמי שמעון, מנסות לפתח פתרונות יעילים לחיזוק מבנים לרעידות אדמה. למשל המרכז הארצי לקורוזיה במכללה, נותן פתרונות להגנה נגד האפקטים ההרסניים של הסביבה בעיקר נגד הבטון ומוטות הפלדה המחזקים את החומר. פתרונות השיקום הם כיום בעיקר באמצעות התאמת מכשירי ספיגה סבילה. מכשירים אלה קרויים "רטרו-פיטינג" וכשמם כן הם. הם מותאמים מחדש למבנים ופועלים כ"בולמי זעזועים": היום משתמשים במכשירים אלה למבנים כמו גשרים, מבנים ישנים במיוחד ועוד. המכשירים סופגים אנרגיה ולא מאפשרים לאנרגיה הפעילה לעבור לשלד המבנה.  מכשירים נוספים ופחות שכיחים הם מכשירי ספיגה פעילה. מכשירים אלה נמצאים עדיין תחת מחקר והם גם יקרים ביותר, אולם הם מיושמים באופן הדרגתי במקומות אסטרטגיים. המדובר במכשירים הפועלים על פי גלאי ממוחשב אשר מגיב לתזוזת המבנה. כאשר המבנה זז מעבר לתזוזה המותרת (רוחות למשל נחשבות תזוזה מותרת) מייצר המכשיר כוחות אשר עוצרים את הדפורמציות של המבנים.

בנוסף, בהתייחסות לבנייה כיום, לא קיימת בארץ מערכת אשר אוכפת בפועל את הדרישה לבנות על פי התקן. פיקוח שנעשה לאחר הבניה אינו יכול לשנות את המצב וברוב המקרים קשה יהיה לבדוק האם המבנה נבנה ע"פ התקן לעמידות בפני רעידות. במשרד הפנים שוכבת הצעת חוק על פיה פיקוח על המבנים הציבוריים והפרטיים יהיה על ידי מהנדסי מבנים בלתי תלויים ומומחים לרעידות אדמה. הם ישמשו כמשקיפים חיצוניים שיוכלו לאכוף ביעילות את הוראות התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה.  דו"ח ביקורת שהוגש בנושא ציין כי למרות החלטות שקיבלה הממשלה לא נאכפים תקני בנייה ואין הערכות מתאימה של משרדי ממשלה כדי להתמודד עם התרחשותה של רעידת אדמה ולהקטין את היקף הנפגעים.   

הפתרונות המוצעים:

ד"ר ניקולאי גלוק בדק יחד עם פרופ' יעקב גליק ז"ל מהטכניון בשנת 1991 את התנהגות קירות מילוי תחת עומסים סיסמיים בזמן מלחמת המפרץ. תחת האיום של סקדים הדירות ניבנו עם ממ''דים. הם הציעו שהממ''דים יבנו בפירים שהם מאפשרים הגנה נגד רעידות אדמה. עקב עבודתם של פרופ' יעקב גליק ודר' ניקולאי גלוק, כיום במסגרת תקן ת''י 413 ישנה חובה לחיזוק מבנים בעזרת פירים מבטון שמחזקים את המבנה נגד רעידות אדמה.

הבעיה הגדולה ביותר קשורה בבניינים החדשים. מבנים שניבנו בעבר לפני פרסום ויישום התקן ת''י 413 שהם בעצם רוב המבנים בארץ, הם הסיכון הגדול מבחינת התנהגותם תחת רעידות האדמה. השנה פורסם תקן ת''י 2413 הכולל הנחיות להערכת עמידות מבנים קיימים ברעידות אדמה ולחיזוקם. ההנחיות האלה הן מינימאליות ולא עוסקות ביכולת עמידות המבנים על מנת לאפשר הגנה עבור רוב האוכלוסייה.

בזמן האחרון קבוצות של מדענים וביניהם חוקרים מהמכללה האקדמית סמי שמעון מנסות לתת פתרונות יעילות לחיזוק מבנים לרעידות אדמה. למשל המרכז הארצי לקורוזיה במכללה, נותן פתרונות להגנה נגד האפקטים ההרסניים של הסביבה בעיקר נגד הבטון ומוטות הפלדה המחזקים את החומר. השיטות המומלצות לחיזוק מבנים הן: הוספת קירות נוספים, תיקון וחיזוק מבנים בעזרת חומרים מורכבים מסיבים, בקרת מבנים נגד עומסים דינאמיים תיקון חומרי בנייה נגד קורוזיה ועוד.

שימוש בתוכנת מחשב לאנליזת מבנים תחת עומסים מאפשרת סימולציות של השפעת רעידות אדמה שעלולות להתרחש באזורנו. בעקבות אנליזות אפשר למצוא את הנקודות החלשות בסטרוקטורה  ולחזק נקודתית כול מבנה. אפשר להשתמש בתוכנות מתוחכמות פחות או יותר.  

חיזוק של מבנים ניתן לבצע גם בעזרת "דריכה" של מבנים (חיזוק באמצעות כבלים או מוטות הלוחצים את חלקי המבנה ומצמידים אותם בכוח זה לזה). אמצעי הדריכה יכולים להיות מוטות או כבלים מפלדה, או מחומרים מורכבים.   

 

מכשירי ספיגה סבילה  - בקרת מבנים  בעזרת מתקנים לספיגת האנרגיה הנקלטת במבנה עקב הכוחות הסיסמיים הפועלים ברעידת אדמה. מתקני הספיגה פועלים כ"בולמי זעזועים" על בסיס הפיכת האנרגיה המכאנית של רעידת האדמה לאנרגיה תרמית בתוך המתקנים ומונעים קליטת האנרגיה בתוך המבנה עצמו. מתקנים אלה פועלים על בסיס חיכוך או צמיגות הסופגים אנרגיה. 

כל שיטות החיזוק צריכות להיות מותאמות לשימוש יעיל ובעדיפויות נכונות. ראשית יש לטפל במבנים ציבוריים ולאומיים כמו: דרכים, גשרים, בתי חולים, תקשורת וכו'. מבנים אלה חייבים להיות בשימוש בזמן ואחרי רעידת האדמה לצורך הגשת עזרה. התקנים היום לא מתייחסים למבנים בעלי חשיבות לאומית  

המחלקה להנדסת בניין במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון הייתה הראשונה בארץ וכבר לפני 7 שנים נלמד קורס בנושא "תכן מבנים לרעידות אדמה". הקורס מבוסס על הנחיות הת''י 413 וכל סטודנט המסיים תואר ראשון  רוכש ידע בתכנון וחישוב אנטי סיסמי של מבנים ויכול לבצע את התכנון למבנים עמידים לרעידות אדמה. 

 

 

לחץ כאן להבין מהי תמ"א 38 ואיך ניתן לחזק את הבניין מיידית!



קבוצת פרידמן הנדסה: "פרידמן הנדסה" - שיפוץ מבנים, "פרידמן אחזקות" - מנהל בתים משותפים, פרידמן איטום, "פרידמן עבודות בגבהים" - שירותי סנפלינג.
משרד: ארלוזורוב 16 רמת גן
טלפון רב קווי: 03-6737060
חזרה לדף הראשי